הַשִּׂיחוֹת שֶׁלָּנוּ
| אַתְּ הָלַכְתְּ בְּאוֹר יוֹם וּפָנַיִךְ רָאִיתִי, וְדִבַּרְנוּ. נֶעֱלַמְתְּ לִי פִּתְאֹם, וְקוֹלֵךְ שָׁמַעְתִּי, וְדִבַּרְתִּי. הַרְבֵּה דִּבַּרְתִּי. אַתְּ אֵינֵךְ וְאַתְּ אִתִּי. בַּמְּכוֹנִית, בִּשְׁחֹר הַלַּיִל, לְבַד, הוֹזֶה, וְעָנִית. נוֹסֵעַ בְּלִי כִּוּוּן, לְשׁוּם מָקוֹם כָּזֶה, וְחָשַׁבְתִּי. בַּלֵּב חָשַׁבְתִּי. עָנִית? עַל מָה עָנִית? אֵין תִּזְמוּן בֵּין דְּבָרַי לִדְבָרַיִךְ. וְאוּלַי, וְאוּלַי רַק תֵּאַרְתְּ קוֹרוֹתַיִךְ, סִפַּרְתְּ, אוּלַי אָמַרְתְּ. אָמַרְתְּ? עַל מָה דִּבַּרְתְּ? חָשַׁבְתִּי שֶׁרָאִיתִי פָּנַיִךְ בַּחֹשֶׁךְ, הַאֻמְנָם? הֶהָיָה זֶה קוֹלֵךְ שֶׁשָּׁמַעְתִּי בַּחֹשֶׁךְ, אוֹ סְתָם? |
וְהַזְּמַן בֶּן בְּלִיַּעַל אֵינוֹ עוֹצֵר, רַק לִפְעָמִים, אֲנִי עוֹד מְסַפֵּר, |
רעננה, יוני 2010
- התחבר בכדי להגיב