מִמֶּרְחַק זִכָּרוֹן

מָה רָחוֹק הוּא הַשַּׁחַר שֶׁבּוֹ הוּא נָשַׁק
עַל מִצְחִי וְסָבַב אֶל הַדֶּלֶת.
בְּשָׁחֹר וְלָבָן זִכָּרוֹן מְחֻשָּׁק
צְלָלִיתוֹ בְּמֹחִי מְפֻסֶּלֶת.
הוּא יָצָא אֶל הַיּוֹם אֶל שָׁמַיִם בּוֹכִים
אֶל זְרִיחָה אַדְמוּמִית כְּצֶבַע
הַמֹּר.
הוּא נִרְאָה כֹּה זָרוּק בְּמַדָּיו הַקְּמוּטִים
הוּא הָלַךְ בְּלִי הַבֵּט לְאָחוֹר.

מִמֶּרְחַק זִכָּרוֹן עַרְפִלִּי צְלִיל עִקֵּשׁ
מְאַיֵּם הוּא נוֹקֵשׁ עַל הַדֶּלֶת,
דְּמוּתָם אֲרוּרָה, שִׂפְתֵיהֶם הַזָּזוֹת,
וְאֵדִים הַיּוֹצְאִים אֶל הַחֶלֶד.
הֵם עָמְדוּ שָׁם שְׁלוֹשָׁה, מוּבָסִים, נְבוֹכִים,
שְׁתִיקָתָם מַבְעִיתָה כִּצְרִיחַת הַ-
צִפּוֹר
אָז קָפְאָה זְעָקָה עַל פָּנַי הַשְּׁמוּטִים,
כִּי יָדַעְתִּי, הוּא לֹא יַחְזֹר.

 

רעננה, יוני 2010

הוסף תגובה חדשה