מִשְׁקָפַיִם כֵּהִים

 

מַרְכִּיבָה מִשְׁקָפַיִם כֵּהִים,
מֵהַחוּץ לֹא רוֹאִים
אֶת קֶרַע הַנִים,
הַמַשְׁחִים.

בְּאֹדֶם שָׁחֹר מַטְּעִימָה אֶת שְׂפָתַיִךְ,
מֵייקְאַפּ מוּקְפַּד מְכַסֶּה לְחָיַיִךְ,
מַסְתִּירַה כֶּתֶם דָּם,
שֶיָּבַשׁ וְנָדַם.

חֲתוּל רְחוֹב צוֹלֵעַ אֵינוֹ מַּסְתִּיר דָּבָר,
הַנַּעַר שֶׁיִּידָה בּוֹ אֶבֶן, נִמְצָא כְּבָר בֶּעָבָר,
הוּא יִידָה, הוּא צַחַק, הוּא הָלַךְ, זֶה נִגְמַר.
לְחֲתוּל הַרְחוֹב יֵשׁ עָתִיד, יֵשׁ מָחָר.

לֹא לָךְ!

שַׁרְווּלֵי מַלְמָלָה אַתְּ עוֹטָה עַל יָדַיִךְ,
בְּמֵיטָב הָאָפְנָה מְכַסָּה אֶת רַגְלַיִךְ,
מְנַסָּה לְהַסְתִּיר בְּלִי בּוּשָׁה,
עֵדוּת לְמַכָּה יְבֵשָׁה.

מִלְחָמָה אֲבוּדָה וְחַסְרַת כֹּל תִקְוָה,
הַשְׁפָּלָה מַכְאִיבָה בְּמַסְוֵה אַהֲבָה,
סְלִיחָה יְבַקֵּשׁ הַסּוֹטֶה בִּתְחִנָּה,
וְלִבֵּךְ יַעֲנִיק לוֹ מִיָּד חֲנִינָה.

 

רעננה, ספטמבר 2010

תגובות

אני פשוט נהנה להכנס ולקרוא פעם שניה ושלישית. כל פעם לגלות עוד מסרים. ברוח ימי סליחות, אהבתי את השיר והעומק שבמסרים. לא בטוח למה התכוונת אבל אלי זנ מדבר בכמה מובנים. תודה

הוסף תגובה חדשה