לָמוּת בָּחֲדָשׁוֹת

בְּנֵי אָדָם מֵתִים בְּכָל מָקוֹם,
מֵתִים בְּכָל עֵת,
גַּם כָּעֵת.
אִישׁ לֹא מַבְחִין בַּמֵּתִים...
אוּלַי מְעַטִים.

אֲנָשִׁים מֵתִים בָּחֲדָשׁוֹת,

בָּם מִתְעַנְיְנִים,
הֵם מְפֻרְסָמִים.
כּוֹתְבִים עֲלֵיהֶם סִפּוּרִים,
הַרְרֵי הֲרָרִים,

טְעוּנִים,
מְגָרִים.

עִתּוֹן עוֹטֵף דָּג
מְעֻשָּׁן, מְיֻשָּׁן.
דָּג קוֹרֵא עַל אִישׁ מֵת,
שֶׁנִּמְצָא בְּעוֹלָם הָאֱמֶת,
וְחוֹשֵׁב,
נוּ בְּאֱמֶת...

רעננה, ספטמבר 2010