בְּאֵלֶם

בַּגִּנָּה אֲזוּקִים יָד בְּיָד,
רִגְשׁוֹתַי בְּהִלּוּךְ חוּשָׁנִי,
וּפִי הַדּוֹמֵם מְדַקְלֵם לִי,
מְשׁוֹרֵר לָךְ מִלּוֹת אֲהָבִים.

בַּגִּנָּה פִּי בְּאֵלֶם יֹאבַד,
מִתְקַשֶּׁה לְבַטֵּא רְצוֹנִי,
חוֹשֵׁשׁ שֶׁאוּלַי לֹא תָּבִינִי,
רִגְשׁוֹתַי הַצְּפוּנִים תְּאֵבִים.

בַּגִּנָּה חֲבוּקִים כְּאֶחָד,
מִשְׁתּוֹקֵק לַחֲשֹׂף עִנְיָנִי,
לְשׁוֹנִי בְּחִכִּי תַּחְנִיקֵנִי,
לֹא תֹּאמַר לָךְ דִּבְרֵי אוֹהֲבִים.

בַּגִּנָּה אַתְּ אִתִּי וּלְבַד,
לֹא תַּסְכִּימִי לַחְלֹק מְעוֹנִי,
מַבָּטֵךְ וְיָדַיִךְ יִדְחוּנִי,
כָּל נִימֵי יְשוּתִי
דּוֹאֲבִים.
 

רעננה, סתיו 2009

הוסף תגובה חדשה