הַשֵּׁד

(עפ"י "שר היער" מאת יוהאן וולפגנג פון גתה - 1782)

 

הֵם רָכְבוּ שָׁם בַּיַּעַר רָכְבוּ לְבַדָּם,
דָּהֲרוּ שָׁם בַּיַּעַר הָרֵיק מֵאָדָם.
הַלַּיְלָה סוֹעֵר וּבָרָד בָּם טוֹפֵחַ
וְקַר וְרָטוּב וְהַיֶּלֶד קוֹדֵחַ.

וּפוֹנֶה הַשֵּׁדוֹן מְפַתֶּה אֶת הַבֵּן:
בּוֹא אֵלַי יֶלֶד רַךְ, בּוֹא אֵלַי אֶל הַקֵּן.
שָׁם חָמִים וְנָעִים וַהֲמוֹן מִשְׂחָקִים
וְרֹב הוֹד וְהָדָר שָׁם אֶצְלִי בַּשְּׁחָקִים.

וְשׁוֹאֵל אָז הַבֵּן בְּקוֹלוֹ הָרוֹעֵד:
הֲשָׁמַעְתָּ אָבִי מָה אָמַר לִי הַשֵּׁד?
הֵרָגַע הוֹ יַלְדִּי, אֵין רוּחוֹת וְשֵׁדִים -
זוֹ הָרוּחַ נוֹהֶמֶת מִבֵּין הֶעָלִים.

וְהַשֵּׁד שׁוּב פּוֹנֶה בִּלְשׁוֹן מְתָקִים:
בּוֹא אִתִּי יֶלֶד רַךְ, יֵשׁ אֶצְלִי מַמְתַּקִּים,
וְיָבֵשׁ וְנָעִים בְּקִנִּי הֶחָמִים,
בּוֹא אִתִּי לְבֵיתִי, הוֹ יֶלֶד תָּמִים.

וְשׁוֹאֵל אָז הַבֵּן בְּקוֹלוֹ הַחוֹשֵׁשׁ:
הֲשָׁמַעְתָּ אָבִי אֶת הַשֵּׁד לִי לוֹחֵשׁ?
וְעוֹנֶה לוֹ הָאָב בְּקוֹלוֹ הַנָּעִים:
זֶה הַגֶּשֶׁם מַכֶּה וּמַרְעִיד עֲנָפִים.

וְהִנֵּה אוֹר הַבַּיִת בַּחֹשֶׁךְ בּוֹהֵק
וְהָאָב בְּיָדָיו אֶת הַבֵּן הוּא חוֹבֵק,
אֶל הָאָח הוּא נוֹשֵׂא אֶת הַבֵּן לְחַמֵּם,
אַךְ נָפְחָה נִשְׁמָתוֹ וְלִבּוֹ כְּבָר דּוֹמֵם.
 

רעננה, ינואר 2010

הוסף תגובה חדשה