חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁבַּר

חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁבַּר,
נִסָּה לוֹמַר...
אַךְ נִקְטַע וְנִגְמָר.

אֵי עוֹד יַכַל לְהַגִּיעַ,
אֵיזֶה מַחְסוֹם לְהַבְקִיעַ,
בְּמַפְגִּיעַ,
לוּ רַק נִמְשַׁךְ,
לוּ עוֹד רֶגַע
אָרַך,
סְתָם כָּךְ.

לְגַלּוֹת נִסְתָּרוֹת,
לְהָאִיר מְעָרוֹת
אֲפֵלוֹת בְּתוֹכִי,
בְּמֹחִי.

אֵין זִכָּרוֹן לְחֲלוֹם שֶׁנִּשְׁבַּר
וְנִשְׁכַּח,
שֶׁבָּאֶמְצַע בָּרַח,
וְנִשְׁאַר...
רַק תַּשְׁלִיל מְעֻרְפָּל
שֶׁל חֲלוֹם שֶחֲדַל
וְחָלָל.

 

אפ סטייט ניו יורק, יולי 2010