לֹא כּוֹתֵב בִּשְׁבִיל

לֹא כּוֹתֵב בִּשְׁבִיל אִישׁ.
כּוֹתֵב אֶת שֶׁמַּרְגִּישׁ
אוֹ חוֹשֵׁב
אוֹ אוֹהֵב
וְלִפְעָמִים אָדִישׁ.

לֹא מַבִּיט לְפָנִים,
וְגַם לֹא לְאָחוֹר,
כּוֹתֵב מִבִּפְנִים
וְלֹא הוֹלֵךְ סְחוֹר.

לֹא סוֹפֵר אַף אֶחָד,
לֹא מֵעִיז, לֹא נִפְחָד.
לֹא מַקְפִּיד עַל מִבְנֶה,
כָּל עוֹדִי נֶהֱנֶה.

לֹא לֹא תָּמִיד יוֹצֵא
מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה,
לִפְעָמִים בִּכְלָל לֹא!

עִתִּים זֶה מַמָּשׁ זֶה,
כָּזֶה,
כְּמוֹ שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי,
בְּעֵת שֶׁנִּגַּשְׁתִּי,
לִכְתֹּב
אֶת זֶה.

בִּגְלַל זֶה אֲנִי כּוֹתֵב.
כּוֹתֵב כִּי אֲנִי רוֹצֶה,
וּבְעִקָּר, כִּי זֶה יוֹצֵא!