כַּמָּה מַחְשָׁבוֹת טוֹבוֹת לְמָקוֹם עָלֵינוּ:
אִלּוּ הָיוּ לוֹמְדִים מְלַאכְתָּם וְלֹא רַק דָּתָם, דַּיֵּנוּ.
אִלּוּ לָמְדוּ רַק דָּתָם וְחָיוּ עַל חֶשְׁבּוֹנָם, דַּיֵּנוּ.
אִלּוּ חָיוּ עַל חֶשְׁבּוֹנָם וְלֹא כּוֹפִים אֶת הִלְכָתָם, דַּיֵּנוּ.
אִלּוּ כָּפוּ הִלְכָתָם בְּבֵיתָם וּמַנִּיחִים לְאַחֵר בְּהִלְכוֹתָיו, דַּיֵּנוּ.
אִלּוּ הָיוּ מַנִּיחִים לְאַחֵר בְּהִלְכוֹתָיו וְלֹא הוֹלְכִים אֵצֶל נָשַׁיו, דַּיֵּנוּ.
אִלּוּ הָיוּ הוֹלְכִים אֵצֶל נָשַׁיו וְלֹא דְּבֵקִים גַּם בְּמָעוֹתָיו, דַּיֵּנוּ.
אִלּוּ הָיוּ דְּבֵקִים בְּמָעוֹתָיו שֶׁל חָרֵד אַחֵר וְלֹא שֶׁל חִלּוֹנִי כּוֹפֵר, דַּיֵּנוּ.
רוֹצֶה לוֹמַר:
בְּאַבָּא שֶׁלָּכֶם,
עָזְבוּ אוֹתָנוּ לְנַפְשֵׁנוּ וּלְכוּ לְדַרְכְּכֶם.
שֶׁנֶּאֱמַר:
הַמֵּיטִיב עִם נֶפֶשׁ אַחַת בְּיִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ הֵיטִיב עִם עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ.
וַאֲנִי - מָה זֶה יַעֲשֶׂה לִי טוֹב אִם תֵּלְכוּ מִפֹּה.
וְאָבִינוּ מָה זֶה יִהְיֶה מַבְּסוּט - וְאֵין לָנוּ אַבָּא אַחֵר חוּץ מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם (לַאֲחוֹתִי וְלִי).
תגובות
מנחם שלגי
א', 06/09/2013 - 00:24
קישור קבוע
תעזבו אותנו בשקט
צבי
א', 06/09/2013 - 07:40
קישור קבוע
תעזבו אותנו בשקט
אבי
ג', 06/11/2013 - 11:16
קישור קבוע
אהבתי מאוד
הוסף תגובה חדשה