בַּרְמֶנִית

טוֹבַת מַרְאֶה הִנָּךְ כְּוֶנוּס עַל הַמַּיִם
מִקְּצוֹת בְּהוֹנוֹת אֶל עֶדְרֵי שְׂעָרֵךְ.
כְּבֹהַק הַסַּהַר בִּשְׁחֹר הַשָּׁמַיִם
מַבְהִיק הַשֶּׁנְהָב בְּצֶבַע עוֹרֵךְ.

בַּצָּמָא שָׁם נִשְׁתֶּה כּוֹסִית וְעוֹד שְׁתַּיִם,
בִּקְלִילוּת אֲצִילִית תִּמְזְגִי הַשֵּׁכָר.
לֹא נַתִּיק מַבָּטֵינוּ מִזּוּג הַשָּׁדַיִם

בְּעוֹדֶנּוּ יוֹשְׁבִים שְׁעוּנִים עַל הַבָּר.

כִּי הִנָּךְ כֹּה יָפָה וְעֵינַיִךְ יוֹנִים
,
וְזוּג עֳפָרַיִך יַסְעִירוּ כָּל גֶּבֶר,
לְשִׁמְעֵךְ שֶׁיָּצָא בִּסְפִינוֹת הָעוֹגְנִים,
נִקְבָּצִים לַחֲזוֹת סַפָּנִים מִכָּל עֵבֶר.

וּבַבָּר הָאָפֵל בְּרָאשִׁים רְכוּנִים
עִם אֵדֵי אַלְכּוֹהוֹל בְּעִרְפּוּל שֶׁל חוּשִׁים,
יְדִידַי וַאֲנִי אֶת הַסּוֹד מְבִינִים,
כִּי מֻתָּר לַחֲלֹם גַּם לִבְנֵי הַשִּׁשִּׁים.
 

רעננה – יוני 2010