הֲזָיוֹת

מוֹרְפְיוּם. גּוּפִי לְמַעְלָה נוֹשֵׁק לַתִּקְרָה,
וְאַחֵר שָׁם לְמַטָּה מוּטָל כְּמוֹ סְחוֹרָה
שֶׁאֵין לָהּ מִמּוּשׁ
וְאֵין בָּהּ שִׁמּוּשׁ.
וַאֲנִי -
בֵּין לְבֵין, רֶגַע אֲנִי כָּאן וְרֶגַע שָׁם.
בֵּין לְבֵין, רֶגַע אֲנִי עֵר וְרֶגַע נָם.
וּמֹחִי הַהוֹזֶה
כְּמוֹ בְּתוֹךְ מַחֲזֶה.

מְרַחֵף לִי מֵעַל וּלְמַטָּה אִשְׁתִּי
יְשׁוּבָה לְצִדִּי שָׁם לְיַד מִטָּתִי
עֵינֶיהָ מְקַוּוֹת
פָּנֶיהָ אוֹהֲבוֹת.
וַאֲנִי -
מִלְּמַעְלָה מַשְׁקִיף וּמַמְשִׁיךְ לְרַחֵף,
מִלְּמַעְלָה בּוֹהֶה בְּגוּפִי הֶעָיֵף,
רוֹאֶה אֵיךְ הוּא שֶׁשָּׁם
הוֹזֶה מִתּוֹךְ הַסַּם.

נוֹפֵל וּמִתְרַסֵּק, נִכְנָס לְתוֹךְ גּוּפִי
הַיְשֵׁר מִן הַתִּקְרָה לַגּוּף הַחֲלוּפִי.
רַק רֶגַע הֶאָרָה
נִיצוֹץ שֶׁל הַכָּרָה
וְנַפְשִׁי -
שְׁרוּיָה עָמֹק עָמֹק בְּתוֹךְ הַחִדָּלוֹן,
נִשְׁאֶבֶת כָּל כֻּלָּהּ אֶל תּוֹךְ הַשִּׁכָּלוֹן
אֶל תּוֹךְ הַשִּׁגָּעוֹן
אֶל תּוֹךְ הָאֲבַדּוֹן.

 

רעננה, יוני 2010