הַנּוֹף שֶׁנָּדַם

אַדְמוּת עֲנָנִים מְשׁוּחָה עַל הַמַּיִם,
יָרֵחַ נָבוֹךְ
מְשַׁיֵּט בַּשָּׁמַיִם.
חֲצָאִית מִתְנוֹפֶפֶת בְּרוּחַ סְתָוִית,
בּוֹרֵק שֶׁעָרַךְ כְּפִרְחֵי זְהָבִית.

מַחֲזֶה הַנִּשְׁנֶה בְּאוֹתָהּ הָעוֹנָה,
כִּסּוּפַי מִתְעַצְּמִים מִשָּׁנָה לְשָׁנָה.
עֲרָפֶל מִתְנַשֵּׂא מְמוֹסֵס דִּמְדּוּמִים,
צָפִים וְעוֹלִים זִכְרוֹנוֹת עֲמוּמִים.

הַלַּיְלָה יוֹרֵד אֶל שָׁמַיִם כֵּהִים,
סְפִינָה נֶעֱלֶמֶת בֵּינוֹת הַגַּלִּים.
מְדַמֶּה לִרְאוֹתֶךְ מוֹפִיעָה בַּחַלּוֹן,
טַעֲמוֹ שֶׁל הַמֶּלַח מַחְלִיק בְּגָרוֹן.

חֲשֵׁכָה מְכַסָּה אֶת כַּנְפֵי הַשְּׁחַפִים,
זוּגוֹת
חֲבוּקִים עַל הַחוֹף מְהַלְּכִים.
מַבָּטִי מְעֻרְפָּל מִ
דִּמְעוֹת יְגוֹנִי,
הַטַּעַם הַמַּר כְּמוֹ קוֹפֵא בִּגְרוֹנִי.

חוֹזֵר אֶל הַחוֹף הָאָרוּר כָּל שָׁנָה,
בְּרוּחִי מִצְטַיֶּרֶת אוֹתָהּ הַתְּמוּנָה,
חֲצָאִית מִתְנוֹפֶפֶת לְרוּחַ הַיָּם,
סְפִינָה מִתְרַחֶקֶת אֶל נוֹף שֶׁנָּדַם.

 

רעננה, פברואר 2012